פסק-דין בתיק ע"ו 15240-08-11

1.         הערעור הנוכחי מגיע לבית משפט זה בגלגול שני. קדם לו פסק דין מיום 24.10.10 במסגרת ע"ו 23501-07-10 אשר נתן להסכמת הצדדים תוקף והחזיר את הדיון לועדה הרפואית העליונה אך ורק לעניין השאלה מהו שטח הצלקת בפניו של המערער, שהוא הבסיס לקביעת דרגת נכותו בנושא הצלקת.

2.         אציין בתמצית את העובדות הרלוונטיות - המערער יליד 1981, נפגע באירוע דריסה במהלך שירותו בחודש ינואר 2002. המערער הוכר על ידי הועדה הרפואית העליונה בנכות משוקללת של 49.4%  (בהודעת קצין התגמולים נמסר על הכרה בנכות בדרגה של 49%) אשר חלק ממנה הינו בגין צלקת במצח בשטח של כ- 2 סמ"ר (דרגה של 10%). לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי התקנות הרלוונטיות לקביעת הנכות הן התקנות משנת 2000 (שנכנסו לתוקף ב- 30.3.00) וקבעו את דרגת הנכות לפי שטח הצלקות בפנים , כאשר שטח שמעל 5 סמ"ר מזכה ב- 20% ואילו בין 3 סמ"ר עד 5 סמ"ר מזכה ב- 10%. כמו כן לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי המערער זכאי לנכות הגבוהה מבין השניים- זו המוענקת בתקנות 2000 או זו המוענקת בתקנות הנוכחיות בגין מצב הצלקות.

            למול מדידת הועדה אשר מצאה כי שטח הצלקת בפנים ברובה ברוחב 3 מ"מ ושטחה כ- 2 סמ"ר המציא ב"כ המערער מדידה בשיטה של תוכנת מחשב "אוטוקד", שם מציין המודד כי שטח הצלקת הוא 5 סמ"ר ולמעלה מכך.

            הדיון הוחזר לועדה העליונה על מנת שתבהיר 2 נושאים:

            א.         בהחלטת הועדה העליונה מיום 24.3.2010 אין התייחסות מפורשת לחוות הדעת של המודד שהמציא ב"כ המערער.

            ב.         ההחלטה נחזית להיות חתומה רק על ידי אחד מחברי ההרכב.

3.         ועדה עליונה חוזרת אכן כונסה ביום 27.2.2011. הועדה מציינת כי עיינה בפסק הדין ועיינה מחדש בבדיקה שערכה למערער וכך סיכמה: " הועדה התרשמה שנית מהצלקות בפנים לפי המראה ולפי המדידות שנעשו על ידי הועדה - שטחן אינו  מגיע מעל 5 סמ"ר ולכן היא לא משנה את מסקנותיה לגבי אחוזי הנכות הקשורים לצלקות בפנים. יתר על כן, הועדה מתרשמת שגם בבדיקה של השיטה ממודדי השרון בע"מ היא לא מדויקת  (זה הניסוח, ר.ל.) ולכן הועדה לא מקבלת את התוצאות כיותר מדויקות או אמיתיות מהבדיקות של הועדה".

            על החלטה זו חתומים שלושת חברי ההרכב וכן חתום יו"ר הועדה העליונה.

4.         ב"כ המערער העלה בהודעת הערעור 2 טענות:

4.1        ב"כ המערער טוען כי הועדה העליונה לא עמדה בחובת ההנמקה, שכן לא ניתן לדעת מהחלטתה, מדוע שיטת המדידה של מודדי השרון בע"מ איננה מדויקת.

4.2        ב"כ המערער מעלה טענה חדשה לחלוטין אשר לא נטענה בהזדמנות קודמת, לא בפני הועדה הרפואית העליונה, לא בפני בית משפט זה, לא בפני הועדה החוזרת והיא נטענת לראשונה בהודעת הערעור. הטענה מתייחסת לכך שיש לעגל את אחוזי הנכות של המערער כלפי מעלה באופן שהנכות המשוקללת שלו שהיא בסך כולל של 49.39% צריכה להיות מעוגלת לדרגת נכות של 50%.

5.         באשר לחובת ההנמקה -

5.1        כאן יש להרחיב מהי שיטת המדידה של המודד המוסמך עליה הסתמך המערער ואותה המציא לועדה הרפואית העליונה. המודד המוסמך סימן על מצחו של המערער את קווי המתאר הלכאוריים של הצלקת וכן קווי מדידה של אורך ורוחב, כל אחד מהם של 3 ס"מ. את קווי המתאר הלכאוריים שצייר ואת קווי המדידה ששרטט צילם והעביר לתוכנת "אוטוקד" שהיא תוכנה גרפית לאדריכלים. התוכנה מאפשרת מציאת שטח בתוך תוואי משורטט. המודד הביא את קנה המידה של הצילום לפי סרגלי המידה של התוכנה באופן שקנה המידה הוא 1 ל-1, וכך קיבל ששטח הצלקת בתוך קווי המתאר הלכאוריים הוא 5.2 סמ"ר.

            שיטה שניה שנקט בה המודד היא הנחת נייר שקוף על קווי המתאר הלכאוריים שצייר על הצלקת במצחו של המערער, העתקת קווי המתאר בעיפרון על הנייר השקוף ואז סרק את הנייר, הכניס לתוכנת אוטוקוד בקנה מידה של 1 ל- 1 ואז חישבה התוכנה את שטח הצלקת כ- 5 סמ"ר.

5.2        ברור ששיטת המדידה שנקט  בה המודד מסתמכת בראש ובראשונה על קווי המתאר הלכאוריים של הצלקת כפי שצייר אותם המודד בעצמו. בכך נעוץ ההבדל בין ממצאי המודד ובין ממצאי הועדה הרפואית העליונה. עיון בנספח לחוו"ד המודד, שם מובאת המדידה ביחס של 1 ל- 1 מראה שרוחב הצלקת שלקח המודד באזורים השונים של הצלקת, הוא כמעט  1 ס"מ. לעומת זאת, הועדה הרפואית העליונה מציינת במפורש בפרוטוקול הועדה מיום 10.01.2010 כי הצלקת ברובה ברוחב של 3 מ"מ (ושטחה כ- 2 סמ"ר). בחישוב גס, הגדלת רוחב הצלקת ביותר ממחצית מממצאי הועדה, אמורה גם לשיטת המודד מטעם המערער, להגדיל את שטחה של הצלקת ביותר ממחצית.

            ציורי קו המתאר של הצלקת על ידי המודד מהווים את הבסיס לחישוב המדידה. ציורי קו המתאר של הצלקת במדידת המודד נתונים באופן מוחלט לשליטתו. ציורי קו המתאר של הצלקת על ידי המודד יוצרים צלקת הרחבה  פי שניים ויותר ממצאי הועדה ואינם עדיפים על ממצאי רופאי הועדה אשר ראו את המערער, בדקו את הצלקת וציינו את ממצאיהם.

            העובדה כי בשתי מדידות קיבל המודד תוצאות דומות ולא תוצאות זהות, גם היא מלמדת על הגמישות שקיימת במדידה כזו. 

            מאחר והמערער היה נוכח בדיון ואף חזיתי מקרוב בצלקת המדוברת, קיבלתי חיזוק נוסף לכך שלא נפלה טעות בהתרשמות הועדה הרפואית העליונה.

5.3        הועדה אכן קיצרה, ולא פרטה בפרוטוקול את צורת הבדיקה של מודד המערער, אך חזרה והדגישה כי לפי ממצאיה שטח הצלקת איננו מגיע מעל 5 סמ"ר. אין מצופה מהועדה להתפלמס עם כל חוות דעת שמוגשת על ידי נבדק כלשהוא ודי בכך שהיא מציינת באופן כללי את סיבת הסתייגותה מחוות הדעת.